מאמרים
לאשתי יש מאהב
אשתי נטשה אותי. זה עצוב, זה כואב, זה משפיל ומביך, אבל אין לי ברירה אלא להישיר מבט אל המציאות ולהודות: אשתי, אם ילדיי, התאהבה באחר. והכי אידיוטי, כמו בהרבה סיפורים שכבר שמעתם: אני עזרתי לה להתיידד איתו. אני קירבתי ביניהם.
היא לא עזבה את הבית. ברוב חוצפתה, היא הביאה אותו לגור איתנו. כלומר איתה, מנצלת את זה שאני אוהב אותה, לא מוכן לאבד אותה. לא מפרקים משפחה כל כך מהר. אבל כל הזמן היא איתו. רק איתו. נכון, היא אומרת לי שלום כשאני נכנס, מתאמצת להרים ממנו מבט ולחייך, אבל לא הרבה יותר מזה.
והיא מרשה לו דברים שלי כבר מזמן היא לא נותנת. לשבת לה על הברכיים, למשל. שעות שלמות. כשאני מתלונן שאני לבד, שאליי היא לא מתייחסת, היא רק אומרת: מה אתה מקטר, אתה יכול להצטרף. אני, שחי איתה יותר מ20- שנה, שעשיתי לה בנים, שלקחתי אותה לאמריקה, שהחלפתי לה צמיגים, צריך להיות עכשיו גלגל חמישי.
● ● ●
זה התחיל בהדרגה, אבל די מהר הפך מכמה דקות של פלרטוטים לשעות ארוכות של התמזמזות, ומשם הידרדר לימים שלמים של שיכרון חושים. בהתחלה היא הכחישה. אחר כך, בכל פעם שתפסתי אותם על חם, אמרה שזה רק ענייני עבודה. עכשיו, גם בשבתות היא מבלה איתו מהבוקר עד הלילה, בלי להתאמץ למצוא תירוץ. היא מלטפת באצבעותיה רק אותו. לא אכפת לה איפה, רק שייתנו לה להיות איתו. גם את הילדים היא מזניחה. הם לא מכינים שיעורים בגלל הרומן שלה.
מרגע שהבנים נולדו, אני יודע שהיא אוהבת אותם יותר מאשר אותי. אני חי כבר מזמן גם עם הידיעה, שאת הכלבה ואת אחת הצ'ינצ'ילות היא מחבבת יותר מאשר אותי. אבל מאהב? אפילו לי זה נראה מוגזם.
איפה הימים שהייתה מפריעה לי דווקא באמצע משחק כדורגל בטלוויזיה, בדיוק כששכטר פורץ לרחבה, כי היא חייבת להגיע מחר לרחוב מאפו ברחובות ושאני אסביר לה איך מגיעים. כמו גדול הייתי נותן לה הוראות מדויקות. בחיים היא לא הייתה מסתדרת בלעדיי. אוי, אני מת שבאמצע הקטע הכי מעניין ב"ארץ נהדרת," נגיד, היא תשאל אותי פתאום כמה זה 90% מ,117- ואני צ'יק צ'ק אומר לה. הרי בגילנו, את זה שאני הזכר אלפא בבית כבר מזמן אני יכול להוכיח רק בדברים כאלה. אבל היום? גם את זה המנוול עושה בשבילה במקומי.
מתכונים? כל הספרים שקניתי לה מעלים אבק על המדפים. המאהב הוא תותח גם במטבח. מסלולים לטיול? הוא לא רק שף, החרא הזה, הוא גם טייל מהולל. איפה קונים שואב אבק בזול? למה שהיא תתייעץ איתי? יש לה אותו.
אני חייב להודות: לישון היא עדיין ישנה איתי. אם אני מבין נכון, זה הוא שלא רוצה. אז בינתיים הם רק גולשים, אבל תאמינו לי, זה ממש לא מנחם.
אשתי בוגדת בי. היא מטורפת עליו. אני לא מגזים ולא צוחק. היא מאוהבת בלפטופ.
